ירוק ויטראג'

צילום עטיפת הספר: רות נצר

שדות – מחזור שירים

מתוך: ירוק ויטראג' - הוצאת אלף. 1987.

(מחזור)

1.
שמים מעונים בסורגי חלון
קוראים אלי שמים אחרים
בדמדומים של מועקה געש צפורים
בחרשה; מי אני

2.
משהו גדול אוחז ממני למגע
המלים שמגרות לצמוח
מחוזות הדמות אשר איותה לשכון
קרועה למסעותיה אני למסעותי

3.
מתוך כפות תמרים
דואות רוחות:
אין שם לריח הזה
שם זכרונותי כוססים
כתסס האפל
כמראות שהיו לי האבן הראשה
שהיו לי סוד קטיפה
שם זורמים שדות
שם אנוע שם אנוד
שם גשם מפיג אובך כבוש.

4.
כמו שאת לקראתך
טבעות בגזע החיים
מיום הולדת זה
עד יום שנולד בך
מדי שנה
מקיף כנחש את
טביעות רגליך
במקום שהיית
במקום שאליו את –

5.
הימים שנעזבו עולים
עכשיו מתוך שנותי
כשדרות החוצות את
גופי.

כבד ועמוק
צונח ים קדום
להיות עם גלגול הזמנים
לבאר נושבת.


6.
ימים עגולים כגלגלי חמה
חם צועק מתוך פרחי הקיץ.
ואני ילדה, ההרים סביב לי עלי הכותרת
וזה העולם.
כי ההרים סביב צוארי רובצים
עדי למפתח הלב
ומהסים
את השרפות שבשדות.


בתוך ילדות שכזו אני מתקפלת
כבקליפת הצב
על גבי לשאתה חותם.
גם הילדה שהייתי
מהלכת על בהונות בתמהון חרד

7.
שמש צהובה
צהובה חנית לצוארי
הנחש הזה

8.
הרי זה צל עצמי נופל ומתארך
ננעץ שובל עד קול האזעקה
ושוחה לבדו עם שדרות
הברושים מאפילות כחילים
ליד מיטתי
מפחד בלילות.

9.
אשה
שוכבת בחלון
והחמסין
המדמם של ילדותי
ננעץ בברושים ביאוש מאוהב

ומעלה באוב את ריח השמיר וחרדל הבר
והחמסין נושף בעורפי.

אפריל עכשיו.
השכרון החריף של הפריחה
כיקיצה מתמדת.

10.
חרדות המריאו כמו כבסים
שכבר נתקו מן החבל
ומלאו את החלל.

כל הצער הזה
מבארות הזכרון
כמו אהבה